הסגנון הוא שממל, the nbhd, arctic monkeys, eliphant, mø, איימי וינהאוס וכנסיית השכל. המילים והמנגינות, האנרגיות והקצב, פשוט גורמים לי להתמכר.
לכל שיר יש זיכרון משלו, אחד מזכיר לי את ת, מושא הערצתי ואההתי שכנראה לא אשיג לעולם (sweater weather), הוא מניאק לא קטן ואני יודעת אבל אני עדיין מאוהבת באופי שלו.
השני מזכיר לי שהזמנים משתנים והבן אדם היחיד שצריך להקשיב לו הוא אתה עצמך (ברלין). ואיימי המדהימה פשוט משתלבת בהכל.
זה כיף לשקוע ככה בעולם של צרות של אחרים, מרחיק אותך משלך ומלמד אותך לקחת הכל בפרופורציה...
;){kind=link}